<h1>ארחות חיים הלכ' ערבי פסחים ושאר ימים טובים סימן א'</h1>
<h2>דף נ.</h2>
מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עושין עד חצות ומחצות ומעלה אין עושין בכל מקום והטעם לפי שהוא זמן חגיגה והקרבת קרבן כמו י"ט ונאסר בו מלאכ' במנין וכ"כ הר' משה בעל התוספו' משנ"ץ בשם ריצב"א דבירוש' מפרש האי טעמא והכי נמי אמרינן התם דיחיד שהביא קרבן אסור לעשות מלאכה בו ביום ודיקינן התם אם כן ערב הפסח יהא אסור כל היום כמו יחיד שהביא קרבן ומפרש דיחיד בשאר ימות השנה ראוי להקריב בשחרית משא"כ בקרבן הפסח שאין קרב אלא מחצות היום ואילך ומקרבן התמיד שהוא קרב כל היום ליכא למפרך שהתור' הוציאתו מזה הכלל דכתיב ואספת דגנך ואם כל ישראל יושבים ובטלים כל הימים מי יאסוף להם דגנם משמע מהתם דמדאורייתא אסור והכי נמי משמע במגלת תענית ומייתי לה בשלהי בכל מערבין א"ר אליעזר בר' צדוק אני ממשפחת סנואה בן בנימין ופעם א' חל ט' באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שי"ט שלנו היה פי' היו מביאין קרבן לעצים בי' באב כדאמרינן בפ"ג דתענית ועכשיו בזמן הזה אע"פי שאין פסח קרב אסור כמו שהיה בזמן שבית המקדש קיים עכ"ל. ודעת הר"ז ז"ל דבזמן הזה שאין בו קרבן דינו כשאר ערבי י"ט ועושין במקום שנהגו.
